החיוך האמיתי בא, כשאין לי צורך להוכיח דבר יותר לאחר, פסק לו הצורך לצעוק ולהשמיע. גיליתי שיש בי שקט פנימי, שהלך לו לאיבוד, עם הצורך לשרוד. ובנחת, צץ לו אושר מתוך פשטות, הנקיון הרוחני בלכלוך הפיזי, שהוביל לאהבה עצמית שנולדה לה, ללא מראה, איפור, אביזרים, נטולת מסיכות. המסע שלי לחיוך אמיתי, החל ברצון לחוש חופשיה, מעבדות לחרות, מ"צריכה" ל"רוצה", מפחד לאהבה, מכעס לחמלה - לשמחה. את צילום האודות ומסע החיוך שלי, צילם באהבה ורגישות, רונן אקרמן ז"ל, שלנצח ישאר בליבי. תודה על שנים של חיוך. אהוב.